נקודות להרחבה ולהעמקה

בין חדש וישן, מרד ומסורת (בעקבות דף העבודה לעיל)

לפחות לכאורה, השיר מבטא גישה דיכוטומית בה הוא קורא לנטוש את דרך ההורים ולצאת לדרך חדשה. נשאל את התלמידים (בעקבות השאלה האחרונה בדף העבודה) לדעתם על המסר הכללי של השיר. עד כמה הם מזדהים אתו? 

יחד עם זאת, נסב את תשומת לבם של התלמידים למסרים הסמויים והתת-קרקעיים העולים בשיר ביחס למסורת. נכוון אותם לשימוש הרב של המחבר בפסוקים מהתנ"ך ובעברית בסגנון מליצי וכמעט נבואי. נשאל: מדוע לדעתכם מצטט דוד שמעוני מתוך התנ"ך, הרי הוא רוצה לקרוא למרד בהורים ובמסורת שלהם? (כמובן אין כאן תשובה אחת נכונה, והעיקר היא נימוק התלמידים בתשובה שלהם).

בדיון נעמוד על האמביוולנטיות (דו-ערכיות) שבשיר ועל הפער שבין המסר הגלוי והמשמעות הסמויה. כפי שמוסבר מוקדם יותר ביחידה (בדברי הפרשנות), הבן לא רק יוצא נגד הוריו, יש לו שיר חדש, רעיון חדש משלו. לכאורה, ההתבססות על התנ"ך היא מפתיעה, הרי השיר קורא להתרחק מהמסורת! לכן חשוב לשים לב לכך שזהו מרד שמתכתב עם המסורת, ונותר נאמן לשפה, לעם ולנכסי הרוח והתרבות שלו. ולצד ההמשכיות, הדור רוצה להוסיף את הקול שלו לשרשרת הדורות. ואולי גם היכולת למרוד מתבססת על זיקה כלשהי לעבר, הבנה של הדבר שבו מבקשים למרוד (אחרת אין כאן באמת מרד).

הקריאה של דוד שמעוני לעזוב לחלוטין את תפיסות ההורים היא אולי קיצונית למדי (ודאי ברטוריקה שלה), אך היא אופיינית למהפכות חברתיות, הניזונות בדרך כלל מלהט נעורים. גם השיר שלפנינו מדגיש את הייחודיות של בני נוער שיש בהם חזון, להט, אקטיביות ויכולת לבחון את המציאות בעיניים חדשות שאינן שבויות בתפיסות העבר. ויחד עם זאת, בכיתה חשוב לאזן ראייה מהפכנית חשובה זו גם בערכים של כבוד להורים, למסורת ולחברה, נאמנות למיטב שבה, ולבירור ועיצוב מושכל של דרך – ליחידים ולדור שלם.

עניין נוסף שיש להשלים במליאת הכיתה הוא ההקשר הציוני של השיר, שאינו שקוף לחלוטין במילות השיר. הרחבה על כך ראו בתיאור השיר ובמושגים בדף היחידה וכן בדברי הפרשנות לעיל.

יצחק רבין: בין שני סוגי מרד

בשיעור זה דיברנו על המרד שמופיע בשיר של דוד שמעוני כחלק מהמהפכה הציונית והרצון לשינוי. בקטע שלפניכם מתוך נאומו של יצחק רבין, ראש הממשלה באותן שנים, בפני בני נוער, הוא מתייחס לכוחו וחשיבותו של מרד נעורים, ולהבדל בין מרד לשם מרד ומרד לשם שינוי.