שיעור תנ"ך: בין שאול ויהונתן

נושא השיעור: 'כשאני לא מסכים עם ההורים' – סמכות ומרד בין שאול ויונתן

כניסתו של דוד לארמון המלך שאול ערערה את היחסים במשפחת המלוכה ובתוך הארמון. מצד אחד כולם אוהבים את דוד (יהונתן ומיכל ילדיו של שאול, עבדי המלך והעם), ומצד שני שאול חש שדוד מאיים עליו ועל ביתו והוא מפתח שנאה יוקדת כלפי דוד ורוצה במותו.

בשיעור זה נתמקד ביחסים בין יהונתן ושאול. יהונתן אוהב את דוד ותומך בו, ולכן נאלץ לפעול בניגוד לסמכות שאול, אביו ומלכו. יחד עם זאת הוא לא נוטש את אביו ונשאר עמו עד הסוף המר.

שיעורינו יתבססו על פסוקים נבחרים מפרקים שונים בספר שמואל א'. חשוב להדגיש כי נושא השיעורים מחייב התמקדות בפסוקים מסוימים, שחלקם אינם כלולים בתוכנית הלימודים. ההצעה שלנו היא שהמורה ילמד את הפרקים מתכנית הלימודים בשלמותם, ולאחר מכן יתמקד בפסוקים הרלוונטיים סביב הנושא המרכז יחידה זו.

רקע עיוני:

כבר בשנותיו הראשונות כמלך התבשר שאול כי המלוכה תילקח ממנו ותינתן לרעו הטוב ממנו. כלומר, הוא מודע לכך שבנו לא יירש אותו וביתו ייכרת באיבו.

כשדוד נכנס לארמון כנגן המלך או כנער שהביס את גוליית, מיד שבה את לבם של כל הסובבים אותו: בנו ובתו של שאול, עבדי המלך בארמון ובצבא, העם כולו ובתחילה אף את לבו של שאול. דוד מצליח מאוד כאיש צבא, עולה בסולם הדרגות ומקבל את התואר ה'מוציא והמביא' של העם, תיאור השמור בדרך כלל למלך.

בעקבות שירת הנשים "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (שמו"א, י"ח, ז') שאול רואה בדוד איום שעתיד למרוד במלכות ולהשתלט על הכס. קריאה מעמיקה בפרק יכולה גם ללמד שלא היה שום דבר מאיים בשירה זו ואין בה כדי להפחית מערכו של שאול, והחשדות הן בעיקרן אִינְטֶרְפְּרֵטַצְיָה (=פרשנות) של שאול.

לאחר ניסיונות גלויים וסמויים של שאול להתנקש בחייו של דוד, שאול גומר אומר בלבו לשתף את מקורביו בחשדותיו ובתוכניתו להיפטר מדוד.

יהונתן, בן שאול, הוא חברו הטוב ביותר של דוד ואוהב את דוד כנפשו. הסיטואציה הזו קורעת את נפשו של יהונתן בין אהבתו וחובותיו כלפי אביו וסמכותו לבין אהבתו ונאמנותו לחברו הטוב ביותר. בתחילה הוא מנסה לדבר על ליבו של אביו ומצליח לזמן קצר לשכך את זעמו וכעסו של שאול.

כשהוא נוכח לדעת כי אביו נחרץ בדעתו להמית את דוד, יהונתן מחליט לפעול מאחורי גבו של אביו - להזהיר את דוד ולסייע לו לברוח מיד המלך. יהונתן כורת ברית עם דוד ומודה כי דוד ימלוך אחרי אביו. הוא מבקש להיות לו למשנה (ימין המלך, היועץ הבכיר של המלך ואיש סודו). בהודאה זו יהונתן פועל נגד האינטרסים שלו (כיורש שאול וממשיך דרכו) ונגד סמכותו של אביו.

ועם זאת, יהונתן לא נוטש את שאול ואינו חובר לדוד ולאנשיו. הוא נשאר בארמון, נלחם עם אביו בכל מלחמותיו ומוצא את מותו לצד אביו במלחמה בגלבוע. הקשר המיוחד הזה בין שאול ויהונתן בנו מודגש ביתר שאת בקינת דוד "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ" (שמו"ב, א', כ"ג).

תפקידו של המורה לתווך את המצב הקונפליקטואלי בו נמצא יהונתן, ואת דרך הפעולה המורכבת שלו. הוא נשאר נאמן לחברו, ובכך מערער על סמכות אביו ועדיין, נשאר נאמן כלפי אביו עד ליום מותם.

פתיח לשיעור:

השמעת השיר "אבא" של שלומי שבת.

אבא

אבא
חבר אמר לי לכתוב שיר עליך
על כל מה שראיתי בפניך
על השלווה ללא מילים
הניחוחות והצלילים
הכול היה כל כך יפה בעיניך

אבא
זוכר את השבילים לבית הספר
את כל המנגינות מתוך החדר
כשהקשבת איך אני שר
עם המבט המאושר
והחיוך המתחבא בין שפתיך
 

אבא
על הדרכים שכה אהבת לטפח
אני הלכתי וניסיתי לנצח
ולא תמיד הבנתי איך
כי לא הכול הולך
אני שונה ממך אבל מאד כמוך

אבא
הבית הישן מזמן איננו
עברנו, התקדמנו, השתנינו
וממלאים את החסר
בפרצופים דומים יותר
למה שכל אחד חשב שחסר לו

אבא
על הדרכים שכה אהבת לטפח
אני הלכתי וניסיתי לנצח
ולא תמיד הבנתי איך
כי לא הכול הולך
אני שונה ממך אבל מאד כמוך

אבא
הזמן עבר ולא דיברנו
אבא, סלח לי
לקח לי זמן כדי להבין, אתה שייך לי
כמו שאני שייך לך
כמו שאני אוהב אותך
בוא לא נשמור בפנים יותר ונדבר

אבא
חבר אמר לי לכתוב שיר עליך