פרשנות הטקסט

השיר 'אַל תִשְׁמַע, בְּנִי' נכתב על ידי דוד שמעוני, ממשוררי העלייה השנייה, ופורסם לראשונה ברבעון "התקופה" בשנת 1920. כפי שאפשר להתרשם בקלות, מדובר בשיר שכל כולו מרד הבנים בדרכם של ההורים, וביתר כלליות – בדרכה של המסורת היהודית הישנה שנותרה בגולה (במזרח אירופה), וקריאה לצעירים בני הזמן – בתקופת העלייה השנייה – לצאת לדרך חדשה, היא דרכה של הציונות, ולעלות לארץ ישראל ולפתוח בה חיים חדשים. לא בכדי השיר נקרא גם "מרד הבן".

ייתכן שהשיר התחבר עוד בצעירותו של המחבר (שהחל לכתוב מגיל צעיר), אך הוא מתפרסם כשהמחבר נמצא בלימודים בגרמניה, וכנראה מתכונן לעלות ארצה (ואכן עולה, שנה אחר כך, בשנת 1921), ואם כך הוא עצמו פועל על פי השיר, וקורא לאחרים לנהוג כמותו.
השיר אכן פעל את פעולתו. שנתיים לאחר מכן השיר התפרסם בוורשה, בעיתון תנועת הנוער 'השומר הצעיר', שאימצה אותו כמעין המנון, והוא התקבל מאוד בקרב תנועות הנוער הציוניות בכלל, שרבים מבוגריהן עלו ארצה.
כדי לקרוא את השיר כראוי לדרך כתיבתו ולרוח תקופתו, יש לקרא אותו בהגייה אשכנזית, מלעלית, שפנתה אל הצעירים היהודים במזרח אירופה באותם ימים. (ויש לציין כי למרות קריאתו הנועזת לשינוי, הוא עבר לכתוב בהברה "ספרדית" מאוחר יחסית, משנת 1932, שנים רבות אחרי שעלה ארצה.)
בעזרת השיר נבקש להבין את גודל המהפכה הציונית מנקודת מבטם של צעירים ובני נוער לפני כמאה שנה, ומה נוכל ללמוד מהם משהו על מרד וסמכות גם לימינו.