ירושלים של זהב

פרשנות

הערה: במסגרת הוראת השיר בכיתה א' נסתפק בהיכרות עם סיפורו של השיר ועם שני מרכיבים לשוניים-רעיוניים מתוכו: הביטוי "ירושלים של זהב" והביטוי "לקשור כתרים". השיר במלואו מזמין כמובן דיון פרשני נרחב ומרתק, המצביע על רעיונות ומקורות השראה רבים. דיון זה נשמור לשלב מתקדם יותר בלימודי תרבות יהודית-ישראלית.

על נסיבות כתיבת השיר כתבה נעמי שמר:

"בחורף 1967 פנה אלי גיל אַלדמָע מ'קול ישראל' (לבקשת טדי קולק, ראש העיר ירושלים דאז) והזמין אצלי שיר על ירושלים. במשך שנים רבות נהגו ב'קול ישראל' לערוך במוצאי יום-העצמאות פסטיבל-זמר תחרותי, ששודר עד אז ברדיו בלבד (כי הטלוויזיה הגיעה אלינו רק ב-1968). אותה שנה, 1967, חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג, והזמינו מחוץ לתחרות גם 5 שירים אצל מלחינים מקצוענים, שאני הייתי אחת מהם. מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב', כלומר תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרתי את שולי נתן, מורה-חיילת בת 20, שביצעה את השיר בקול-פעמונים עם הגיטרה שלה. השיר כבש את הלבבות כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי הוזמנה לבמה שנית, כבר שר אתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר. אותה שעה החלו הדברים להתגלגל לקראת מלחמה, ואחרי 3 שבועות, כאשר שיחררו הצנחנים את הכותל כבר היה בפיהם המנון מוכן. אותו יום 7.6.1967 הוספתי לשיר בית רביעי לכבוד הניצחון."

נעמי שמר- בערוץ הראשון- מתארת את תהליך יצירת השיר
אקו"ם - שומרים על המוסיקה
לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון