יהדות-ישראלית אינה רק בגדר תחום דעת ללימוד בכיתה; אדרבה - מדובר בראש ובראשונה ב'תרבות' במובנה הרחב, תרבות מקיפת-כול, הכוללת את אורחות החיים, השגרות, שיעורים ואירועי שיא, הטקסים והטיולים, עיצובו ומראהו של בית הספר, האקלים הבית-ספרי, השיח בחדר המורים ומעגלי העשייה וההשפעה השונים שלו גם בקהילה. מבחינה זו תרבות יהודית-ישראלית מתאימה מאין כמותה לשמש ציר מארגן לכל אלו, בהציבה את שאלות הזהות והשייכות בלבה של העשייה החינוכית בבית הספר ובקהילה.
כיצד הופכים את התרבות היהודית-ישראלית לתרבות בית-ספרית?
במגוון דרכים שהן כולן בבחינת יצירה והתחדשות מתמדת, ביוזמה, בהובלה ובשותפות של הנהלה, מורים, תלמידים והורים. בראייה כזו בית הספר הופך מ"בית ספר" ל"בית", ולמקום שמצוי גם בזיקה עמוקה למשפחות הילדים ולבתיהם הפרטיים.
טיפוח תרבות יהודית-ישראלית בבית הספר מאפשר לו להיות בית פתוח ובית יוצר לכל הבאים בשעריו: בית שעולים בו מראות וקולות שונים ומגוונים, שירה וניגונים, ריחות וטעמים. בית שיש בו מקום לקהילות ישראל השונות, ל'שבטים' ולזרמים שונים במפגש מכבד ומפרה; בית של מפגש, אחריות וסולידריות עמוקה עם קהילות יהודיות ברחבי העולם. בית שיש בו חיבור בין תלמוד ומעשה, בין תורה וגמילות חסדים, בין עולמות הרוח ובין מחויבות מוסרית ועשייה חברתית וקהילתית. בעמוד זה נספר על תוכניות ייחודיות, יוזמות ודרכים שונות שבהן הפכו בתי ספר את התרבות היהודית-ישראלית לתרבות בית-ספרית.