בית הכסא
תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ס"ב עמוד א'
אמר ר' תנחום בר חנילאיאמורא ארץ ישראלי בדור השני. היה מבעלי האגדה, ורק מעט הובא מִשמו בהלכה. : כל הצנוע בבית הכסא ניצוֹל משלשה דברים: מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין, ויש אומרים: אף חלומותיו מיושבים עליוולא תוקפים אותו סיוטים.
ההוא בית הכסא דהוה בטבריא כי הוו עיילי ביה בי תרי - אפילו ביממא – מתזקי.אותו בית הכסא שהיה בטבריה, כאשר היו נכנסים בו שני אנשים - ואפילו ביום - היו ניזוֹקִים
רבי אמי ורבי אסי הוו עיילי ביה חד וחד לחודיה ולא מתזקי.רבי אמי ורבי אסי היו נכנסים בו אחד אחד לחוד - ולא ניזוקים
אמרי להו רבנן: לא מסתפיתו?אמרו להם חכמים: אינכם מפחדים?
אמרי להו: אנן קבלה גמירינן, קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא. קבלה דיסורי שתיקותא ומבעי רחמי.אמרו להם: אנו למדנו במסורת שמנהג בית הכסא הוא צניעוּת ושתיקה. והנוהג ביסורים הוא שתיקה ובקשת רחמים