קריטריון זה מתייחס ל:
מקורות נוספים להרחבה
ניתן להמחיז בכיתה את אחד הסיפורים.
א. מעשה ברוכל שמכר סם חיים
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר (מסתובב) בעיירות שהיו סמוכות לציפורי.
והיה מכריז ואומר: מי רוצה לקנות סם חיים?
והיו הבריות דוחקות עליו לקנות ממנו.
ר' ינאי היה יושב ועוסק בתורה בטרקלינו (בביתו המפואר).
שמע את אותו רוכל שהיה מכריז: מי רוצה לקנות סם חיים?
אמר לו ר' ינאי: בא ועלה לכאן, ומכור לי.
אמר לו הרוכל: אתה אינך צריך לסחורתי, ולא מי שכמותך.
הפציר בו ר' ינאי, ועלה אליו הרוכל.
הוציא לו הרוכל ספר תהילים, והראה לו את הפסוק: 'מי האיש החפץ חיים'.
מה כתוב אחריו? 'נצור לשונך מרע... סור מרע ועשה טוב'.
אמר ר' ינאי: גם שלמה מכריז ואומר 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' (משלי כ"א).
אמר ר' ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה, ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט.
עד שבא רוכל זה והודיעו 'מי האיש החפץ חיים'.
לכן משה מזהיר את ישראל ואומר להם: 'זאת תהיה תורת המצורע' – תורת המוציא שם רע.
(מדרש ויקרא רבה, פרשה ט', ג' (מתורגם מארמית))
הערה: האגדה הוצגה גם בפרשנות לעיל, וכן הוצעה לשילוב כחלק מפתיחת השיעור.
ב. לשון טובה ולשון רעה
אמר רבן שמעון בן גמליאל אל טבי עבדו:
לך קנה לי צידה [בשר, ציד] טובה בשוק.
הלך [טבי עבדו] וקנה לו לשון.
אמר לו [רבן שמעון] :
לך קנה לי צידה [בשר] רעה בשוק.
הלך [טבי עבדו] וקנה לו לשון.
אמר לו[רבן שמעון]:
היאך זה? אמרתי לך לקנות דבר טוב, קנית לי לשון;
אמרתי לך לקנות דבר רע, קנית לי לשון?
אמר לו [טבי עבדו]:
ממנה (מהלשון) הטוב, וממנה הרע.
כשהיא טובה, אין טוב ממנה,
וכשהיא רעה, אין רע ממנה.
(מדרש ויקרא רבה, פרשה לג)
ג. דבר-מרמה: מתהילים ועד פינוקיו
הפסוק מזכיר לאדם להישמר מדבר מרמה, מדברי שקר ורמאות. כיצד מצליחים להימנע מלשקר? כזכור, זה אחד הדברים שלמד פינוקיו.
פינוקיו הוא סיפור ילדים, מאת קרלו לורנציני, החתום תחת שם העט: קארלו קולודי.
הסיפור מתאר את עלילותיה של בובת עץ שובבה בשם פינוקיו. בראשית דרכו פינוקיו מוצג כדמות אגואיסטית שהקו המנחה אותה הוא להעביר את הזמן בנעימים. הוא מתואר כשקרן, עצלן, תמים וחלש אופי, שהטוב והרע נאבקים בתוכו. אך לאורך הסיפור מתגלה שלבו רגיש וחם והוא יודע להיות חבר נאמן.
כשהפיה התכולה שואלת את פינוקיו היכן כספו, הוא נשמר מלספר לה את האמת, אולי כי בפעם הקודמת שעשה זאת, השועל והחתול ניסו לשדוד אותו. בעודו מסתבך בשרשרת שקרים שהולכת ונעשית מגוחכת ממשפט למשפט, אפו מתארך לממדי ענק.
הפיה מסבירה לו מדוע אפו מתארך. לדבריה, שקרים נחלקים לשני סוגים: שקרים עם אף ארוך ושקרים עם רגליים קצרות. והנמשל ברור: שקריו התמימים של פינוקיו, בעלי האף הארוך, נראים מגוחכים מהרגע הראשון, אבל גם השקרים בעלי הרגליים הקצרות, שנראים בסדר בהתחלה, לא מגיעים רחוק לפני שהאמת משיגה אותם. עניין זה חוזר שוב כשפינוקיו מתחיל לשקר, אבל אז הוא חש בחוטמו המתארך וחוזר בו מיד.