מציירים את ה"זמנים"

הרמב"ם – ר' משה בן מימון – היה אחד מגדולי ישראל בכל הדורות, 'איש אשכולות': מנהיג, פוסק הלכה, גדול הפילוסופים היהודיים בימי הביניים, רופא ידוע ואיש מדע.

יצירתו ההלכתית הגדולה של הרמב"ם, "משנה תורה", היא יצירה חד-פעמית וראשונה מסוגה, המקיפה את כל ההלכה היהודית בשילוב ידע מדעי, פילוסופי ורפואי בן זמנו, שנתפס בעיניו כחלק בלתי נפרד מן התורה. ביצירה גדולה זו כלולים למעשה ארבעה-עשר (י"ד) ספרים, ולכן הוא מכונה גם "היד החזקה". כל ספר עוסק בתחום אחר בחיי האדם מישראל: מדע (מצוות הקשורות בידיעה ובעיצוב האישיות), אהבה (מצוות המבטאות את אהבת האל), זמנים (מצוות הקשורות ללוח השנה) וכן הלאה. הספר כתוב בעברית בסגנון קצר וענייני, במטרה שיהיה שווה לכל נפש (כמעט).
החיבור נכתב על ידי הרמב"ם במאה ה-12 בשנות הארבעים לחייו, 1180, ומאז הועתק כמו חיבורים אחרים באותה תקופה בכתבי יד.