הִלֵּל אוֹמֵר:

[אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר;

וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ;

וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ;]

וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַדבר קשה מדי להבנה,
שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַעבסוף הוא יוכל להיות מובן.

וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶהכשאהיה פנוי אֶשְׁנֶהאלמד,

שֶׁמָּאמחשש ש- לֹא תִּפָּנֶהתתפנה, לא יהיה לך זמן פנוי (אלא: לְמַד כעת ואל תִּדְחֶה).