פרשנות הטקסט ופתיחת השיעור
הפסוק העומד בלב יחידה זו, לקוח מנבואת נחמה של הנביא ישעיהו. הוא קורא להליכה בין שערי הגולה לשערי ירושלים, ולסלילת הדרך לעתיד טוב יותר. מי הם אלה שיעברו בשערים ויכשירו את הדרך לעם ישראל? הפרשנות לכך היא אישית וכך גם הבחירה האם להצטרף לפורצי הדרך ולסולליה. אף את הרמת הנס הנתבעת בפסוק אפשר להבין ביותר מדרך אחת, שכן המילה נס היא דגל אך גם פלא. כשדגל המסע היהודי המופלא מונף אל-על, מתלכדות שתי המשמעויות למעשה אחד: הנפת נס המרד לנוכח "הגויים אשר לא ידעוך", נכרך בדגל נאצל של "אור לגויים".
בנקודה זו, יכולים מורי ישראל לשאול את עצמם: האם ניענה לצו המוסרי לסלול דרך טובה יותר לעמנו? האם יש לנו כמחנכים בארץ ובתפוצות, משימה משותפת? ואם כן, מהי ומה נוכל לעשות בנוגע לכך?
ישעיהו, פרק ס"ב, פסוק י'
עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים, פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם; סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן, הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים